לחץ ונהיגה

מאת: נטעלי בן שחר

סוף, סוף פיזרתי את הילדים לגן, אחרי ההתעכבויות של הבוקר (מה להלביש את הבנות: "אני רוצה את השמלה הלבנבנה עם הסרט התואם", איפה הנעלים, להכין כריך לגן "לא בא לי גבינה היום", ואיפה לעזאזל שמתי את משקפי השמש שלי). השעה 07:35 בבוקר, אני צריכה להגיע לפגישה חשובה עם לקוח, ופתאום אני מגלה פקק לא צפוי בדרך. כאילו שלא היה לי מספיק לחץ בבוקר, גם הפקק הזה פתאום מופיע. בדרך אני שומעת חדשות, אוי, כמה קשה לחיות בארץ... ואז אני מתחילה להרגיש את הדופק עולה, הכעס מתגבר ואת תחושת התסכול המרה.  מנסה לעבור בין נתיבים (אולי זה יקצר לי כמה דקות ארוכות), אולי לרדת ממש טיפה לשוליים, מנסה לבצע קיצורי דרך יצירתיים, שעולים לי ביוקר. אופס, פספסתי את הפניה, עכשיו אני צריכה לחזור חזרה בדרך פקוקה.

בקיצור, במקום לקצר, רק הארכתי את הדרך, אני כבר באיחור.

אמח'ייה, הגעתי למשרד. כמובן שאין חניה. או, יש פה מקום, קצת צפוף, אבל אין ברירה. הלקוח מחכה. אופס, עוד שריטה קטנה בדלת. ואיך הרכב השני יצא? טוב לא נורא, הוא יסתדר. אני חייבת לטוס.

הגעתי לפגישה באיחור. הלקוח חסר סבלנות (אף אחד לא אוהב לחכות חצי שעה בבוקר), וכנראה גם בגלל זה פספסתי עסקה...

למעשה, יצאתי מהסיטואציה הזאת יחסית בזול. היא יכלה להסתיים הרבה יותר גרוע...

תאונות דרכים רבות, מהתאונות הקטנות (שריטה מעצבנת בחניה) ועד לתאונות היותר חמורות נגרמות כתוצאה מ"הגורם האנושי". בתוך הגדרה כללית זו נכללות הפרעות כמו עייפות הנהג, שכרות, וגם נושא הלחץ.

קשה לאמוד את רמת הלחץ בהקשר של תאונות דרכים, הרי לא מבקשים מהנהגים בעת תאונות דרכים למלא שאלון לחץ, אך אין ספק כי יש לו גורם משמעותי ביותר בתאונות הדרכים.

אם כך,ראינו כבר בהקדמה כי גורמי הלחץ מתחילים כבר בבית, ההתארגנות של הבוקר גובה את המחיר שלה. ההורים שבינינו כנראה לחוצים קצת יותר. כמובן הדרך לעבודה, בשעות הבוקר העמוסות, הפקקים הצפויים והלא צפויים, תנאי הדרך (גשם, דרך משובשת, רמזורים לא עובדים), וכמובן לחצי העבודה – אם אני בדרך בין פגישה לפגישה, או שאני מנהלת שיחת טלפון סוערת בזמן הנהיגה. וכמובן, הרדיו שמדווח על כל אסונות הארץ והעולם.

אז, פלא שהנהג הישראלי לחוץ?

כשאני שואלת בסדנאות את המשתתפים מה רמת הלחץ שלהם בנהיגה, הם מעידים בגאווה, שהנהיגה ממש לא מלחיצה אותם, ושהם  אפילו די רגועים. רק אחרי שאנחנו חושבים על כל הגורמים מסביב, אנחנו מבינים, שהנהיגה שלנו מאוד לחוצה.

איך הלחץ משפיע עלינו?

בזמן לחץ, המשאבים הקוגניטיביים שלנו מצטמצמים, קיים קושי בריכוז, אנחנו עושים טעויות בקבלת החלטות. טעות נפוצה בכביש היא מעבר בין נתיבים, שכביכול אמורה לחסוך זמן, אך בפועל ידוע כי כולנו נפגשים בסוף ברמזור או שבמקרה הטוב, חסכנו כמה שניות, אך סיכנו את עצמנו ואת הסביבה.

כשאנחנו בלחץ, שפת הגוף שלנו מהירה יותר, אנחנו עושים תנועות מהירות. בכביש – הרגל לוחצת יותר חזק עם הגז. ידוע שהמהירות מסוכנת.

כשאנחנו בלחץ אנחנו נוטים לכעוס בקלות. "אוף, הפקק הזה, מה הנהג הזה עושה? למה היא תקועה בנתיב הימני? למה הוא לא נותן לי להשתלב?" וזה רק קצה הקרחון...

אם כך, מה הפלא שאנחנו נהגים כ"כ אגרסיביים, שתרבות הנהיגה שלנו לא נעימה.

אנחנו חיים בלחץ מתמיד, בכל מעגלי החיים, וזה מקבל ביטוי בנהיגה ובאחוזי תאונות הדרכים.

מה אפשר לעשות?

שלושה דברים שאנחנו יכולים ליישם בלי יותר מידי מאמץ:

1.     קודם כל להבין שאנחנו נהגים לחוצים. להקשיב לתחושות שלנו. להבין את ההשלכות של נהיגה לחוצה. ולנסות ולהירגע. מה הבעיה? פשוט ללחוץ על כפתור ההרגעות ולהוציא את כל האוויר מהמפרשים. נשמע פשוט, אך אם זה היה כ"כ פשוט, כנראה שלא הייתי צריכה לכתוב את המאמר הזה..

2.     מה אפשר לעשות בכל זאת כשאנחנו רוצים להירגע כשאנחנו נוהגים. לנשום. כן, בנשימה היומיומית אנחנו מנצלים כ % 40 מהריאות שלנו. כשאנחנו בלחץ, אנחנו מכניסים פחות חמצן למחזור הדם. הפתרון הוא פשוט. לנשום. אני ממליצה על נשימה שנקרא: 3:3:6. מה זה אומר? כדי למנוע מצב של היפר ונטילציה, אנחנו נספור שלוש שניות בעת הנשימה, נחזיק את האוויר שלוש שניות , ונשחרר אותו לאט לאט במשך שש שניות. מחזור של 15 נשימות כאלו בהחלט עושות את העבודה ומרפות את הגוף.

3.     כלי נוסף הוא המוסיקה. ואני לא מדברת על הרדיו. אלא מוסיקה שאנחנו בוחרים. מוסיקה שאנחנו אוהבים, מוסיקה שמרגיעה אותנו. למוסיקה יש השפעה ישירה ומשמעותית על התחושות שלנו. במחקר שבו סרקו את המוח בעת השמעת מוסיקה אהובה על המשתתפים, נמצא כי האזור שאחראי על המין והמזון – צרכים בסיסיים, מגורה כשאנחנו שומעים מוסיקה שאנחנו אוהבים. ישנם מחקרים רבים בתחום הרפואה שהשתמשו במוסיקה ככלי להרגעת החולה לפני ביצוע ניתוחים. גם בנהיגה זה יכול לעזור לנו. ורצוי עוד יותר להשתתף בשירה, ולשיר עם עוצמה ורגש (אבל לא לשכוח לסגור את החלונות – כדי שלא להלחיץ את הנהגים האחרים...).

 

לסיכום, את גורמי הלחץ קשה מאוד למגר. אנחנו חיים בסביבת חיים לחוצה מאוד בבית, בעבודה, בדרכים ובמדינה. אך מה שאנחנו כן יכולים לעשות זה פשוט לנסות ולהירגע.  כך אולי נוריד את מפלס תאונות הדרכים לפחות בכל הקשור לנושא הגורם האנושי.