מתח ומחלות עור
מאת: ד"ר להבית אקרמן, 02/03/11

יש קשר מובהק בין מתח נפשי למחלות עור, על אף שסיבתו אינה ידועה. מעבר לטיפולים הרגילים בבעיות העור ובנוסף לכל התכשירים והמשחות, כדאי פשוט להירגע.

העור הוא האיבר הגדול ביותר בגופנו. הוא חי, נושם, מתחדש וגם מגיב לשינויים חיצוניים כמו מזג אוויר, קרינת השמש או קור קיצוני, וגם לדברים פנימיים כמו שינויי תזונה, זיהומים פנימיים ועוד. גם שינויים נפשיים ומתחים משפיעים על העור ועלולים לגרור תגובה משמעותית בעור. כך, מצבי לחץ ומתח יכולים לעורר מחלות עור חדשות או להחמיר מצבים קיימים.

יש דוגמאות רבות למחלות עור שעלולות לפרוץ או להחמיר עקב לחץ, ובהן:

- פסוריאזיס: מחלת עור המתבטאת בעיקר בנגעים אדומים ומעובים המכוסים לרוב בקשקשת עבה כסופה. הפריחה יכולה להיות מלווה בגירוד והיא פורצת בדרך כלל באזורי הברכיים, המרפקים, הציפורניים והקרקפת, אך יכולה להופיע גם בכל מקום אחר בעור. חולים רבים סבלו מהתפרצותה של המחלה מיד לאחר משבר קשה או אובדן. אנשים שכבר סובלים מהמחלה, סובלים מהחמרתה בעתות מתח.

- סבוריאה: מחלת עור דלקתית שכיחה, שמופיעה אצל 2%-5% מהאוכלוסייה. המחלה מתבטאת בנגעים אדומים המכוסים לרוב בקשקשת שמנונית שמופיעה לרוב באזורי הקרקפת, הגבות וצִדי האף. מחלה זו עלולה להחמיר בתקופת החורף, במקביל למחלות פנימיות שונות ובמצבי מתח נפשי.

- אקנה: פצעי בגרות טורדניים, אשר שכיחים ביותר בקרב חלק ניכר מהמתבגרים, אולם יכולים גם להופיע או להישאר זמן רב לאחר תום גיל ההתבגרות. אקנה יכולה להתפתח ביתר שאת בתקופות מבחנים ולחץ.

- אלופציה-אראטה: מחלת עור המאופיינת בהופעה פתאומית של קרחות מוקדיות בקרקפת, בגבות ובזקן. גם כאן, לחץ נפשי נחשב לאחד הזרזים להתפרצות המחלה, על אף שבהשוואה לפסוריאזיס, כאן הקשר פחות מובהק.

- אטופיק דרמטיטיס: מחלת עור שכיחה בקרב ילדים, אם כי היא מופיעה גם אצל מבוגרים. המחלה ידועה בשם אסתמה של העור, כיוון שהיא נושאת מאפיינים משותפים עם מחלות כמו נזלת אלרגית ואסטמה. החולים סובלים מיובש קיצוני של העור, פריחה וכן מגירוד עז וטורדני. אצל ילדים רבים המחלה מחמירה בעונת החורף כשקר ויבש, ולעיתים אף כתוצאה מגירויים שונים כגון הזעה, מגע עם חומרים שונים שמייבשים את העור (סבון, כלור, מלח וכד') ואף עקב מתח נפשי.
 

קחו את החיים בקלות

 

דרכי ההתמודדות עם מחלות עור

- ראשית יש לפנות לקבלת ייעוץ ואבחון אצל רופא עור. שם, לאחר שבוצע אבחון נכון, ניתן לטפל בבעיה ביעילות. סביר להניח כי הרופא ייתן טיפול תרופתי להרגעת הגירוד והאדמומיות, וכן עצות למניעת ההתקף הבא. לשם הפחתת הגירוד, בדרך כלל משתמשים בכדורים מקבוצת האנטי-היסטמינים. עם זאת, לכל מחלה מומלץ טיפול שונה שיינתן על ידי רופא עור בהתאם למצב.

- לבני נוער או מבוגרים הלוקים באקנה מומלץ לפנות לרופא עור לקבלת טיפול בתכשירים מקומיים או כדורים על פי הצורך. ניתן גם לפנות לטיפול קוסמטי מרגיע אצל קוסמטיקאיות מורשות, אולם חשוב לזכור כי הדבר צריך להתבצע לרוב בשילוב עם טיפול תרופתי כלשהו.

- ייתכן כי לצריכת חומצות שומן מסוג אומגה 3 יש השפעה ממתנת על מחלת הפסוריאזיס, אך תוצאות המחקרים שנערכו בעניין זה אינן חד משמעיות.

- יש מצבים בהם ניתוק מהסביבה הרגילה המלחיצה עשוי לשפר את מצבו של החולה, בעיקר באסתמה של העור. לעיתים עצם הניתוק מהסביבה, אפילו לימים ספורים, יכול לצמצם את הפריחה.

- על אף שמחלת עור, שפרצה בעקבות מתח, מצריכה טיפול בסימפטומים העוריים של המחלה, לעיתים יש לטפל גם בסימפטומים הנפשיים. לכן מומלץ לטפל גם באספקט הנפשי אצל הגורמים המקצועיים המתאימים.

- בדומה למתח, חשוב לשלול גם סיבות אפשריות אחרות להתפרצות מחלת עור: תרופות, אלרגיות, גורמים חיצוניים, מחלות פנימיות כמו זיהומים או ממאירויות. אם התפרצה אצלכם מחלת עור כתגובה למחלה אחרת, יש לטפל גם בה.